<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' בעל קרי</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ומצינו עשרה מילי דחסידותא דהוה עביד רב ונהיגי רבנן בתריה ולא יכלי כולהו שמעיה לאחזוקי בהון, ו[כל] חד מנהון אחזיק [בחדא מנהון]. חדא דלא [הוה] מסגא ארבע אמות בקומה זקופה, ונהג רב יהודה אחריו. שניה דלא [הוה] מסגא ארבע אמות בגלוי הראש, ונהג רב הונא אחריו. והני תרי מילי מפרשי בפרק קמא דקדושין [ל"א ע"א] דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, רב הונא לא הוה מסגא ארבע אמות בגלוי הראש, אמר שכינה למעלה מראשי. שלישית דהוה מקיים שלש סעודות בשבת, [ונהג רב נחמן אחריו] [שבת קי"ח ע"ב]. רביעית דלא הוה מביט לצדדין. חמישית דאפילו לפניו לא הוה מביט דמאן דאתי לנגדו לא ידע ליה עד דשמע קליה, ונהגו רב יוסף ורב ששת אחריו ולא יכלו לעמוד בה עד שסמו עיניהם. ששית כד הוה עייל למדרשא הוה מקיף ולא פסע קמיה רבנן, כדגרסינן במגילה [כ"ב ע"ב], דלא למטרח צבורא, ונהגו רבנן אחריו. שביעית דלא הוה אכיל מסעודת הרשות משום חלב ודם וגיד הנשה [חולין צ"ה ע"ב]. שמינית דכל דקפיד עליה אזיל איהו לגביה ומפייס ליה, כדגרסינן בפרק יום הכפורים כד אזיל לגבי טבחא, ונהג רב זוטרא אחריו. תשיעית שהיה רגיל בתפילין, ונהג רב ששת אחריו. עשירית שהיה קולו ערב והוה רגיל לירד לפני התיבה ולהיות מתורגמן לרבו ולכל מי שצריך, לקיים מה שנאמר [משלי ג'] כבד את ה' מהונך, כדגרסינן בפרק קמא דיומא [כ' ע"ב] רב איקלע לגביה דרב שילא וכו', ונהג ר' חייא אחריו, כדקאמרי' רב חייא בר אחתיה דבר קפרא הוה והיה קולו ערב כשפורס על שמע ויורד לפני התיבה אמר ליה אהני' לבוראך ממה דאהנייך, כדכתיב כבד את ה' מהונך.
